יצחק גנוז

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם, במה לפולקלור יהודי.

הניב העברי ומקורותיו "ספר הניבים הגדול" לנפתלי ארבל. הוצאת "ספרים זה אנחנו" בע"מ 2009.

יצחק גנוז

ספר הניבים הגדול המוגש לנו בכרך מפואר כולל כחמשת אלפים ניבים עבריים ישנים וחדשים שנשאבו ממקורות ספרותנו העתיקה והחדשה גם יחד. צירופי מילים מהמקרא, מהמשנה, מהתלמוד, מהמדרשים, מהפיוטים עד ללשון הדיבור של ימינו ומילות העגה (הסלנג) שנוצרו בעברית החיה והמשגשגת של המדינה היהודית העצמאית על שלטונה, צבאה, כלכלתה, והמיית חייה השוקקים. מובא בספר איך ניבים קדומים על משמעותם של אז מצטללים בלשון דורנו. ובתווך, ההשפּעות  הלשוניות וצירופי המילים שהביא עמו כל גל של עלייה חדשה, הן כאלה שנקלטו ותורגמו ללשון העברית החיה או כאלה שהיו ופסקו כקיקיון הזה שבִּן-לילה היה ובִן – לילה אבד. אך רובם הגדול של הניבים הכלולים בספר מקורם בכתבי הקודש.

ספר הניבים הגדול - נפתלי ארבלעם כל ערך מביא המחבר את הפסוק במקורו או את פירוש הביטוי בציון המקור. ובהמשך, "דוגמה" או דוגמאות בלשון ימינו (שפת הדיבור).

מבנה זה, הנשמר בקפדנות על ידי המחבר, עושה את "ספר הניבים הגדול" לכלי שימושי ויעיל, נוח ונגיש לתלמיד ולמורה כאחד, ומקרבם לרובדי הלשון העברית ותרבותה.

אין המחבר נוהג להרחיב את פירוש האמירה המובאת על ידו לחקר המהות הפולקלורית כפי שהתגבשה במשך הדורות בלשונות היהודים ובספרותה (ארמית, יידיש, לדינו). הוא צמוד למטרתו כמחבר לקסיקון. לחוקר הפולקלור היהודי הוא מניח פתח.

כדוגמה, ניטול את הערך "יתושו של טיטוס" (עמ' 308). מקורו: גיטין נו ע"ב. טיטוס הרשע מתגרה באלוקי ישראל:

עמד עליו (על טיטוס) נחשול שבים לטובעו. אמר:

כמדומה אני שאלוקיהם של אלו אין גבורתו אלא במים… אף אני כשהייתי בתוך ביתו וברשותו לא היה יכול לעמוד בי… אם גיבור הוא, יעלה ליבּשה ויעשה עמי מלחמה. (ראה הציטוט בספר האגדה, עמ' קמ"ה)

     יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע… בריה קלה יש לי בעולם ויתוש שמה – עֲלֵה ליבשה ותעשה עִמה מלחמה'.

עָלָה ליבּשה. בא יתוש ונכנס בחוטמו, ונִקֵר במוחו שבע שנים.

פירוש הביטוי: חולי ממושך, מִטרד או סבל הנמשך זמן רב והגורם למותו של האיש.

הדבר מובא בפרקי דרבי אליעזר ובהרחבה בנוסח הגמרא כנ"ל שהייתה נלמדת בתשעה באב ובחיידר וסבתותינו היו קוראות אותה מתוך צאינה וראינה.

"יַתוש-טיטוס" או "יַתוס-טיטוס" – חרוז מלא בדיאלקט של היידיש הליטאית. השתלשלות הביטוי בלשון ובספרות מובאת בהרחבה על ידי דב סדן בספרו אַ וואָרט באַשטייט, כרך א', עמ' 152, ת"א 1975.

ניב אחר: שקר אין לו רגליים. המחבר מצטט את המקור מתוך ספר משלי וטוב עושה שמצטט גם את רש"י. מוסיף לכך את פירוש הביטוי, "השקר הוא חסר בסיס ולכן יתמוטט במהרה". מוּכּרת לנו גם האמירה המתוחכמת של י"ל פרץ ביידיש:

     שקר שטייט אין לו רגליים

     אָבער אמת ער האָט פיס.

     פאָרט דער שקר אויף אַ קאַרעטע

     און דער אמת גייט צום פוס.

בעברית:

     שקר – כתוב – אין לו רגליים

     אך ל"אמת" – רגליים יֵש.

     נוסע השקר במרכבה

     והאמת ברגליים בּוֹסֵס.

המחבר אינו מסתפּק בפירוש בלבד אלא מראה את דרך שימושו של הניב במקורות ומדגים את אפשרות השימוש בלשון ימינו.

ספר הניבים הגדול כולל גם רשימת הנושאים וכן רשימת המקורות וכל זה ערוך לפי סדר האלף-בית, דבר המאפשר לבחוֹר את הניב המבוקש ולתהות על מהותו. כן מובאות הוראות על מבנה הספר ודרכי השימוש בו. איוריו של דודי שמאי מוסיפים צבע לרקע ולתוכן של הניב.

הכרך הופיע בהידור רב ובדפוס מאיר עיניים. עבודה יסודית רבת היקף הראויה לשבח.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי האתר ולקבל עדכונים על פרסומים חדשים במייל.

יצירת קשר

YGanuz@gmail.com
%d בלוגרים אהבו את זה: