יצחק גנוז

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם, במה לפולקלור יהודי.

רַבִּי עֲקִיבָא בִּסְפִינַת הַגֵּרוּשׁ שֶׁל "אֶקְסוֹדוּס"

בֵּין כָּתְלֵי הַמִּכְלָאָה צָפוּף וְדָחוּס,

לֵיל קַיִץ שְׁרָבִי דָּבִיק וְקָרוּשׁ

רְווּי פִּיחַ, אֵדִים שֶׁל דֶּלֶק שָֹרוּף.

 

אוֹר צְהַבְהַב מִשְׁתַּפֵּךְ מִנּוּרוֹת בּוֹדְדוֹת

בַּתִּקְרָה הַמְסֹרֶגֶת, עָיֵף, כֵּהֶה וְקָלוּשׁ.

אֲנָחוֹת, קִטְעֵי מִלִּים, לְחָשִׁים זוֹלְגִים בָּאֲפֵלָה

מִשְׂתָּרְגִים בִּמְלִיחוּת הַחוֹבֶקֶת יַתְמוּת וְקָרָה,

אֶת הֲמוֹנֵי בְּנֵי אָדָם הַשְֹּרוּעִים עַל רִצְפַּת הַמַּתֶּכֶת

כַּעֲלֵי אִילָנוֹת בְּעֵת סְתָו בַּשַּׁלֶּכֶת.

מִכָּאן אֵין כְּבָר לְאָן לָלֶכֶת.

 

כּוֹכָבִים נוֹצְצִים בַּמָּרוֹם,

חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.

רֵיחַ זֵעָה מֵעִיק עַל הָאֲוִיר הַמְעֻבֶּה

בְּתוֹךְ הַכֶּלֶא הַשָּׁט.

אַתָּה וְעוֹלָמְךָ, לְאָן תִּפְנֶה?

 

מִתּוֹךְ צִבּוּר הָרְבוּצִים עַל הָרִצְפָּה הִיא קָמָה,

אִֹשָּה צְעִירָה פְּרוּעַת תַּלְתַּלִּים.

זְרוֹעוֹתֶיהָ מוּשָׁטוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה

לַסּוֹרֵג בַּתִּקְרָה אֶל חַיָּלֵי הַשְּׁמִירָה

שֶׁל הוֹד מַלְכוּתָהּ, הַמַּלְכָּה.

מֵעֲלֵיהֶם שָׁמַיִם זְרוּעֵי כּוֹכָבִים

מַקְשִׁיבִים וְשׁוֹתְקִים.

וְקוֹלָהּ מְהַלֵּךְ חָלוּשׁ וְכוֹאֵב

מְהַסֶּה אֶנְקַת יָם וּמַיִם רַבִּים

וּמִלְמוּל חֲרִישִׁי שֶׁל יֶלֶד דּוֹבֵב

תּוֹךְ חֶבְלֵי תְּנוּמָה מְתוּקִים.

"אִמָּא יְקָרָה, לְחֻפָּתִי זָכִית לְהָכִין לִי

 

שִׂמְלַת חֻפָּה,

אַךְ הִיא נִקְרְעָה וְאֵינֶנָּה.

עָפָה עִם עֲשַׁן הַשְּׂרֵפָה,

וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי כְּאֶבֶן לְבַד,

אִמָּא, הַאִם לְעוֹלְמֵי עַד?.."

 

שְׂפָתֶיהָ נוֹשְׁקוֹת דְּמָעוֹת שֶׁיָּבְשׁוּ

מֵהַבְּכִי שֶׁל דּוֹרוֹת,

וּמִמַּעֲמַקֵּי זִכְרוֹנָהּ שָׁלְפָה פִּתְאוֹמִית

קִטְעֵי שִׁיר שֶׁלָּמְדָה בַּיַּלְדוּת, בְּטֶרֶם מַבּוּל.

מְפַלַּחַת לְפֶתַע אֶת הַדְּמָמָה,

זוֹרַעַת מִלּוֹתָיו בְּקוֹל רָם וְצָלוּל:

 

"עֲקִיבָא,

הוֹי, רַבִּי וּמוֹרִי לְכִתְרֵי אוֹתִיּוֹת,

וְאָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּהַצְדָּקַת יִסּוּרִים.

עִמְּךָ אָנֹכִי לְמַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל…"

 

לְשׁוֹנוֹת גַּלֵּי יָם מִתְנַפְּצוֹת עַל דָּפְנוֹת הַסְּפִינָה,

וּמִקְצָת הַשְּׂרוּעִים עַל רִצְפַּת הַמַּתֶּכֶת

מִתְעוֹרְרִים מֵעַרְפִלֵּי הַשֵּׁנָה.

 

"עֲקִיבָא,

לַמְּדֵנִי אֶת סוֹד הַהַשְׁלָמָה

וּמַעֲלַת הָרוּחַ

כִּי אֶרְאֶה פְּנֵי תַּלְיָן בְּשַׁלְוָה".

גַּל נִתָּז בְּעֹז עַל לוּחַ הַסִּפּוּן,

רְסִיסֵי מַיִם מְגִיחִים לַפֶּתַח פְּנִימָה.

בְּכוֹר בֹּקֶר נִבְקָע מֵרֶחֶם שָׁמַיִם

מַעְפִּילָה בּוֹדֵדָה תְּפִלָּתָהּ הִשְׁלִימָה.

 

שני הקטעים "עקיבא" מתוך יהודה קרני, שירים. כרך ראשון, עמ' 59-60.

פרשת ''אקסודוס''. ההורדה בנמל המבורג. במרכז התמונה אמו של המחבר – יהודית גנוזוביץ מבית ברעם ז''ל  (מטפחת על ראשה). עומדת לידה נערה מחברת הנוער. כ''ג אלול תש''ז, 8 ספטמבר 1947. התמונה מעיתון יידי בפאריס, ערב ראש השנה תש''ח. הכותרת: ''ראש השנה יחגגו מעפילי ''אקסודוס'' תחת שמירתם של חיילי בריטניה ושוטרי עזר גרמניים''

פרשת "אקסודוס". ההורדה בנמל המבורג. במרכז התמונה אמו של המחבר – יהודית גנוזוביץ מבית ברעם ז"ל (מטפחת על ראשה). עומדת לידה נערה מחברת הנוער. כ"ג אלול תש"ז, 8 ספטמבר 1947.
התמונה מעיתון יידי בפאריס, ערב ראש השנה תש"ח.
הכותרת: "ראש השנה יחגגו מעפילי "אקסודוס" תחת שמירתם של חיילי בריטניה ושוטרי עזר גרמניים"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: