יצחק גנוז

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם, במה לפולקלור יהודי.

שני מכתבים עבריים מהשנים תרס"ד-תרס"ה – לשון, זהות ומקום

חליפת מכתבים אשר עדיין לא ראתה אור דפוס מובאת בזה.[1] המכתבים נכתבו בשנים תרס"ד-תרס"ה. הכותבים הם: האחד בשם מרדכי אפּשטיין מהעיר וילנה ורעהו בשם זלמן אורנשטיין מהעיירה יאנושפּול (כיום איוואנופול). לפי תוכן המכתבים הם נפגשו באותה עת בעיירת המרפא וויסבאדען וקארלסבאד שבצ'כיה, ולאחר מכן החליפו ביניהם מכתבי ידידות ערוכים בשפה עשירה, בלשון צחה, ובסגנון תורני.

פענוח מכתבו של ר' מרדכי אפשטיין מוילנה

בעזרת ה' יום ד' לסדר האזינו א'[2] שנת תרס"ד

שוכן רומה ייטיב הכתיבה והחתימה לאלתר לחיים טובים לכבוד ידידי ואהובי, אשר מיום ידעתיו אהבת עולם אהבתיו, הרב המפורסם בתורתו ויראתו, בישראל גדול שמו לתהילה ולתפארת הגביר הנכבד והיקר וכו' כש"ת[3] מו"ה זלמן הארינשטיין נרו יאיר כאור החמה!

באתי לברך את כבוד ידידי בברכת שלום ובברכת השנים. ברכה גדושה ורחבה לשנה החדשה הבאה לקראתינו. בטח שב כבודו בימים אלה מדרכו, ואקוה כי מכתבי זה ימצאהו בבואו לביתו, ואברכו שיהיה ברוך בואו לשלום, וגם עסקיו שעסק בהמרחצאות וויסבאדען וקארעלסבאד,[4] אוויריהם ומימיהם יהיו הכל לרפואה שלמה ולמי ישע לכבודו, רפואת הגוף והנפש, רפאות[5] לשריו ושיקוי לעצמותיו, ויהיה בריא[6] אולם, ולא יידע שום מכאוב עוד מעתה ועד עולם, ויחדש ד'[7] עליו שנה טובה ומאושרה, ויכתב ויחתם ביום הכסא[8] הבע"ל[9] בספר של צ"ג[10] לאלתר לחיים טובים הוא וביתו וכל הנלוים אליו, ויתברך בשנת פרנסה טובה ובשנת משא ומתן והצלחה בעסקיו, למען יוכל לעבוד את ד' כלבבו וללמוד תורתו מתוך הרחבת הדעת ומתוך עושר וכבוד, וירם ד' את קרן ישראל ויקבץ גלויותינו במהרה בימינו אמן סלה:

את אשר אתי ת"ל[11] הנני מסתופף בצל החו"ש[12], כה לעד בל יכלא[13] ד' הטוב חסדיו ממני נצח! בנסעי אז מוויסבאדין התמהמתי בפראנקפורט ד"מ[14] יום אחד על דבר ענין יעב"ץ[15] הידוע לכבודו והתראתי עם הנכבדים שמה, ואקוה שיצמח מזה בהמשך הזמן איזה תועלת עבורו. – בברלין מצאתי טעלעגראממא[16] מביתי עם בשורה נעימה כי כלתי אשת בני שיחיה ילדה לו בן זכר למז"ט[17], וע"כ מהרתי אז לנסוע לביתי שמח וטוב לב, ומגודל טרדתי לא היה לי באפשרי לכתוב לכבוד ידידי מכתב מדרכי כאשר בקשני, עתה איפוא לפני צאת השנה, שנה יוצאת ושנה חדשה נכנסת אמהר לכתוב לכבודו ולדרוש בשלומו הטוב, כי בהיותינו עתה יחד בצוותא חדא בוויסבאדין נקשרה נפשי בעבותות אהבה אל כבודו ומאוד מתקו לי הרגעים אשר ישבנו ביערות וויסבאדין ונשאנו[18] עינינו אל ההרים, למדנו ועסקנו אז שם בדברי אגדה מספר "עין יעקב"[19] המלא באוצר[20] של יראת שמים ומוסר השכל והממשיך ומקרב את הלבבות ע"י מאור שבתורה[21] לאבינו שבשמים, וכמאמרם ב"ספרי"[22] פרשת עקב "רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה" וכו', יקרו לי הימים אשר השתעשענו אז בדברים נעימים המוצאים[23] חן ושכל טוב, ובשיחות נאות הצריכין למוד[24], תקותי חזקה בישועת ד' כי יחדש[25] נשר נעורינו ויסיר כל מחלה מקרבנו, ויאמץ כחינו למען בל נצטרך עוד לנסוע למרחצאות בדבר עסקי רפואות, ורק לבלות עתות המרגוע ולהנפש מעמלינו נסע בבריות גופא במימי הישועה[26] שמחים וטובי לבב על כל הטוב אשר יגמלינו ד' בחסדו, ואולי יזדמן אותנו עוד הפעם לפונדק אחד ואז נדבר איש לרעהו כל אשר עם לבבינו, נדבר[27]  וירווח לנו.

* * *

פענוח מכתבו של ר' זלמן אורנשטיין מהעיירה יאנושפול,

פלך ווֹהלין

ב"ה יום ד' עשי"ת תרס"ה לפ"ק

כבוד ידידי ה' וידיד נפשי הגאון המפורסם בתורה ויראת שמים נדיב ושוע איש תבונות ואוצר המדע, מוכתר בנימוסים יקר ערך ומהולל בתשבחות וכו' כש"ת[28] מוהר"ר ה"ר מרדכי נ"י עד ביאת ינון[29] ה'[30] עפשטיין.

מה צדקו דברי חכז"ל[31] בנועם דבריהם הקדושים שאמרו במסכתא אבות פרק שני משנה ט' "איזו דרך טובה שידבק בה האדם, ר' יהושע אומר חבר טוב, ר' יוסי שכן טוב", כי מאז מצאתי את שאהבה נפשי לחבר טוב ולשכן טוב נדבקה ונקשרה נפשי בחבלי עבותות האהבה, כאמרם בלשונם הקדוש "שידבק בה האדם", ואם כי כבר עברו וחלפו ימים כבירים אשר לא ראיתי ממנו כל תמונה, עכ"ז[32] עוד לא נשכח מלבי תמונתו וחכמתו אשר תאיר פניו, ודבריו הערבים והנעימים אשר לקחה אזני[33] בעת שהלכנו יחדיו לשאוף אויר צח ביערות וויעסבאדען עוד תצלנה אזני מהם[34], ורשפי אש[35] אהבתי אליו, שלהבת י-ה כי אהבתינו[36] אינה תלוי בדבר בטל, לא תכוה לנצחים. לכן אין מלה בפי לתאר לו גודל ששוני וחדות לבבי שהי' לי בקראי דברי מכתבו הנעים בשמעי מטוב שלומו וממצב בריאותו היקר לו, על כן אבקשו לימים הבאים לשמחיני באמרי נועם מכתביו ולהשמיעני משלומו הטוב ומכל אשר לו, וגם אנכי מצדי לא[37] אמנע טוב מבעליו להשמיעו שלום ומכל אשר עמדי. ואם לרגלי מסחרו הטוב יהי' נכון דרכו לנסוע דרך מחני לקיעוו או לבארדיטשוב אבקשו אשר יכבדינו לסור אלי ויודיעני ע"י טעלעגראמע באיזהו פארעזד יסע, דרך "דעמטשין" ואשלח אחריו מרכבתי עם סוסים קלי המרוץ שלא יהי' לו טלטול הדרך כלל וכלל והביאותיו אל ביתי להשתעשע עמו שעות אחדות. תחנות "דעמטשין" היא היותר קרובה למחני.

ועתה אברכהו מקרב[38] ולב עמוק שיחתמהו ה' בספרן של צדיקים ותהי' לו השנה הזאת לשנת חיים ושלום, שנת ברכה והצלחה, שנת עושר ואושר וכבוד, שנת מנוחה ושלוה, שנת נחת ועונג רב, שנה אשר אור שמש בהצלחה יאיר כל נתיבותיו וכל מדרך כף רגלו אשר יפנה ישכיל ויצליח למעלה, ושנת גאולה תהי' להגיה חשכינו[39], ולהאיר לנו מאפילתינו, שיתרומם קרן ישראל למעלה ראש, כי בא עת לחננה[40], אמן כה יאמר ה'.

אנכי הייתי בקארלסבאד ארבעה שבועות ולא הייתי שבע רצון מקארלסבאד, יען אשר על פי סדר הרפואה נחוץ לנסוע קודם לקארלסבאד ואח"כ לוויעסבאדען, אך מחמת גודל הכאב שהיה לי בהידיים לא יעלה ולא יבא[41] עוד לנצחים, מוכרח הייתי לנסוע קודם לוויעסבאדען. ת"ל[42] אשר מרגיש אנכי פעולה טובה מוויעסבאדען, ואקוה להש"י[43] אשר לא[44] אוסיף לדאבה עוד כל ימי חיי.

ואברכו בברכת מז"ט מנכדו הנולד לו יעזרהו הש"י אשר יזכה ליקח חבל בשמחת נישואי הילד הזה ולהובילו לחופתו ביחד עם הורי הילד שיחי' בחיים ושלום עם שלימות הבריאות בתמידות, ועם רוב הצלחה והברכה למשמרת עולם כחפצו הטוב וחפץ ידידו עוז דו"ש וטובו והצלחתו ובריאותו תמיד כל הימים [כאן בא חתימת יד לא ברורה].

* * *

פענוח של התוספת למכתב השני

את התוספת כותב, ככל הנראה, אחד מבניו או קרוביו או מקורביו של הכותב הראשי, ומצטרף אליו למכתב המרכזי.

גם אנא[45] כתיבת נפשי יהבית, וארהיב עוז בנפשי להגיש לכת"ה[46] מנחתי הדלה ברכת הדיוט, כי תמכתי יתדותי[47] על יקרת רוחו וענותו תרביני,[48] ואברכהו מקרב ולב עמוק אשר יחתמהו הש"י בספרן של צדיקים, ותהיה לו השנה הזאת לשנת חיים ושלום, ברכה והצלחה, עושר וכבוד, שנת מנוחה ושלוה, שנה שימלא ה' כל משאלות לבו הטוב, שירוה נחת בבניו ובני בניו בראותם הולכי[49] בדרך תמים כאוות נפשו היקרה, מרכבים[50] על במתי הצלחה כחפצו וחפץ ידידו עוז המוקירו ומכבדו כערכו הרם והנשגב המברכו בלונ"ח[51] תמיד כל הימים עם כט"ס52 [כאן מופיעה חתימת יד לא ברורה].

* * *

הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק מחבר "תורה תמימה" בספרו "מקור ברוך",53 חוקר תולדות משפחתו ואלה דבריו:

     משפחת אפשטיין במקורה ושרשה היא משפחה עתיקה ונושנה ספרדית "בּנבנשתי". מסורה נאמנה למשפחה זו, כי באה לספרד עם הגולה אשר הגלה טיטוס מירושלים. כינויה "אפשטיין" קבלה על שם העיר בשם זה במדינת אשכנז לאחר שנתישבה בתוכה בגלותה מספרד בשנת רנ"ב לאלף זה (1492 למספר המדינות)".

זלמן אורנשטיין מהעיירה יאַנושפּול (כיום איוואנופול), כנראה איש עסקים מצליח מזמין את מרדכי אפשטיין54 לביתו דרך דֶמטשין ומציע לשלוח לקראתו את מרכבתו "עם סוסים קלי המרוץ שלא יהיה לו טילטול הדרך כלל וכלל והביאותיו אל ביתי." זה דברו של בעל הון יהודי בקנה מידה של הימים ההם. וכידוע שׂרר אז הרבה עוני ומחסור ביישובי ישראל. כמאמר הבריות באותם אזורים שאולי גם נוצר אז: "עס האָט דאָרט געפייַפט דער דלות". שם שרקה הדלות.

מרדכי אפשטיין מאחל לזלמן אורנשטיין לקראת השנה החדשה "יתברך בשנת פרנסה טובה ובשנת משא ומתן והצלחה בעסקיו."

בעיתון "המליץ" שנדפס ברוסיה, גיליון 164, קיץ תרמ"ט, מופיע מאמר קצר המתייחס לאחד ממשפחת קאבילאנסקי. מובא שם שהגביר הנודע הר"ר ד"ת (הכּוונה אל החסיד הנגיד רבי דן תומארקין זצ"ל) שידך את בנו עם בתו של "הגביר הר' זלמן הארנשטיין, נכד הצדיק ר' יעקב ישראל מטשרקס".55

וילנה – עיר מגוריו של מרדכי אפשטיין, אותה הגדיר בזמנו המשורר זלמן שניאור "וילנה סבתי הגדולה, עיר ואם בישראל, ירושלים של גלות, נחמת עם קדם בצפון".56

בראשית המאה ה-20 שימשה וילנה מרכז לתנועה הציונית ברוסיה ולספרות העברית והיידית. בה נוסדה אחת האגודות הראשונות של חובבי ציון, ועידת היסוד של המזרחי בשנת 1902. בשנת 1897 נערכה בה ועידת היסוד של "הבונד" ואז שימשה העיר כמרכז עולמי של התרבות היידית.

בשנת 1903 ביקר בוילנה הרצל ונתקבל על ידי המוני ישראל בכבוד רב.

העיירה יאנושפּול,57 מקום מגוריו של ר' זלמן אורנשטיין, היא באזור זשיטומיר, ווהלין המזרחית.

[1]]  נמסר מתוך ארכיונו האישי של ר' משה בן יהודה ושפרה ביתן (ביטנסקי) ז"ל, בן דודו של אבי מורי משה בן ישראל וחיה לאה גנוזוביץ הי"ד. שניהם בצעירותם תלמידי ישיבת הרב ריינֶס בלידא.

[2]]  המכתב נכתב שלושה ימים לפני ראש השנה של שנת תרס"ה, ביום כ"ז לחודש אלול שנת תרס"ד. ביום השבת שלאחריו, חל יום א' של ראש השנה. לכן, לא קוראים באותה שבת את פרשת "האזינו" שהייתה מיועדת לקריאה בשבת זו, ונדחתה לשבת שלאחריה – שבת שובה שנת תרס"ה. לכן, שני השבועות, האחרון של שנת תרס"ד והראשון של שנת תרס"ה, שניהם נחשבים ל"שבוע פרשת האזינו". משום כך ציין כותב המכתב: האזינו א'. כלומר, השבוע הראשון מבּין השניים – של פרשת האזינו.

[3]]  כבוד שם תפארתו, מורנו הרב.

[4]]  אלו הם מקומות רחצה שונים במרחצאות המרפא. מהם – רחצה במים רותחים. מהם – שהות בחדר המים הרותחים, ללא רחצה, ולשם הזעת יתר בלבד.

[5]]  מלשון הפסוק בספר משלי פרק ג' פסוק ח': "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ, וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ".
[6]]  מלשון הפסוק בספר תהלים פרק ע"ג פסוק ד'.
[7]]  כפי שאנו מורגלים לקצר בכתיבה את שמו של הקב"ה, וכותבים: ה', כך היו שנהגו לכתוב: ד'.

[8]]  טעות חלה כאן, וצריך להיות כתוב: הכסה, עם ה' בסוף התיבה. ונסב על הפסוק שבספר תהלים פרק פ"א פסוק ד': "תקעו בחֹדש שופר בכסה ליום חגֵנו", ואמרו על כך חכמינו ז"ל במסכת ראש השנה דף ח' עמוד א': "איזהו חג שהחודש [הירח] מתכסה בו, הוֵי אומר זה ראש השנה", ומכאן שמו של חג ראש השנה: "יום הכסה".

[9]]  הבא עלינו לטובה.

[10]] צדיקים גמורים. על שם מאמר חכמינו ז"ל במסכת ראש השנה דף ט"ז עמוד ב': "שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים, ואחד של צדיקים גמורים, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים – נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים – נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינוניים – תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכיפורים". ראשי תבות צ"ג כמבטאים מספר "תשעים ושלושה" ומשמעותו, ראה יצחק גנוז, "הסיפור הטראגי על צ"ג הבנות בשואה". ידע עם, כרך כ"ב, מס' 65-64.
[11]] תהילה לא-ל.
[12]] החיים ושלום.
[13]] מלשון הפסוק בתהלים פרק מ' פסוק י"ב: "אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני, חסדך" וגו'.
[14]] "דנהר-מיין". המדובר הוא על העיר "פראנקפורט שעל נהר מיין", להבדיל מהעיר "פראנקפורט-דאדר".
[15]] לא הצלחתי לברר למי הכוונה.
[16]] הודעה טלגרפית.
[17]] למזל טוב.
[18]] מלשון הפסוק בספר תהלים פרק קכ"א פסוק א': "אשא עיני אל ההרים".

[19]] ליקוט קדום מכל אגדות חכמינו ז"ל המפוזרות בין דפי התלמוד הבבלי. בבתי כנסת רבים נהגו ציבור ה"בעלי-בתים" – אנשי העסקים – לקבוע שיעור בספר זה, בין תפילות מנחה לערבית.

[20]] מלשון מאמר חכמינו ז"ל במסכת ברכות דף ל"ג עמוד ב': "אין לו להקב"ה אלא אוצר של יראת שמים בלבד".

[21]] מלשון המדרש ב"איכה", "מתוך שהיו מתעסקים בה [בתורה], המאור שבּהּ היה מחזירם למוטב".

[22]] הספר "ספרי", הוא שמו של מדרש על חומש "ויקרא", ונקרא גם בשם "תורת כהנים". נתחבר על ידי "רב", אחד מגדולי האמוראים בדורו.

[23]] מלשון הפסוק בספר משלי פרק ג' פסוק ד': "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם".

[24]] על פי דברי חכמינו ז"ל במסכת עבודה זרה דף י"ט עמוד ב': "שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד".

[25]] על שם הכתוב בספר תהלים פרק ק"ג פסוק ה': "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי".

[26]] מלשון הפסוק בספר ישעיהו פרק י"ב פסוק ג': "וּשְֹאַבְתֱּם מַיִם בְּשָֹשֹוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" הנאמר גם בסדר ההבדלה של מוצאי שבת כשלוקח בידו כוס מלאה יין.

[27]] מלשון הפסוק בספר איוב פרק ל"ב פסוק כ': "אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה".

[28]] כבוד שם תפארתו, מורנו הרב רבי, הרב.
[29]] על פי דעה אחת במסכת סנהדרין דף צ"ח עמוד ב', הרי ש"ינון" הוא שמו של המשיח.
[30]] המכוּנה.
[31]] חכמינו זיכרונם לברכה.
[32]] עם כל זה.

[33]] מלשון הפסוק בספר איוב פרק ד' פרק י"ב: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב, וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ".

[34]] מלשון הפסוק בספר ירמיהו פרק י"ט פסוק ג': "אֲשֶׁר כָּל שֹׂמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו".

[35]] מלשון הפסוק בספר שיר השירים פרק ח' פסוק ו': "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶתְיָ-ה".

[36]] כך אמרו חכמינו ז"ל במסכת אבות פרק ה' משנה ט"ז: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר – בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם".

[37]] מלשון הפסוק בספר משלי פרק ג' פסוק כ"ז: "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו".

[38]] מלשון הפסוק בספר תהלים פרק ס"ד פסוק ז': "וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק".

[39]] מלשון הפסוקים בספר שמואל ב' פרק כ"ב פסוק כ"ט, וספר תהילים פרק י"ח פסוק כ"ט: "יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי".

[40]] מלשון הפסוק בספר תהלים פרק ק"ב פסוק י"ד: "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד".

[41]] לשון מליצית המבוססת על משקל לשון התפילה המפורסמת "יעלה ויבא".

[42]] תהילה לא-ל.

[43]] להשם יתברך.

[44]] מלשון הפסוק בספר ירמיהו פרק ל"א פסוק י"א: "וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד".

[45]] לשון זה מבוסס על דברי חכמינו ז"ל במסכת שבת דף ק"ה עמוד א', שדרשו על תיבת "אנכי" שבפתיחת עשרת הדברות, שהיא מעין ראשי תיבות של המילים: "אנא נפשי כתיבת יהבית", כלומר: אני עצמי כתבתי ונתתי.

[46]] לכבוד תורתו הגדולה.

[47]] מליצת לשון ידועה: "ותמכתי יתדותי על…", ומקורו מתפילות הפיוטים לשליח הציבור בימי ראש השנה ויום הכיפורים.

[48]] מלשון הפסוק בספר: תהלים פרק י"ח פסוק ל"ו: "וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי".

[49]] מלשון הפסוק בספר תהלים פרק ק"א פסוק ו': "הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי".

[50]] מלשון הפסוקים בספר דברים פרק ל"ב פסוק י"ג: "יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ". וראה: ספר ישעיהו פרק נ"ח פסוק י"ד: "וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ".

[51]] בלב ונפש חפצה. מלשון הפסוק בספר דברי הימים א' פרק כ"ח פסוק ט': "וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי, דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ, וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה".

52] כל טוב סלה.

53] ספר "מקור ברוך" מאת ברוך הלוי עפשטיין מפינסק, בארבעה חלקים וילנא, דפוס רָם, ה' תרפ"ח לב"ע. חלק ראשון, פרק א' עמ' 43.

54] דֶמטשין – כנראה העיירה דוֹמָצֶ'ב Domaczewo. עיין: בערל כהן, ספר הפרענומעראנטן, ניו יורק 1975 העיירה דֶמֶטשֶר (דעמעטשער), ערך 2155, אך אין זה ודאי.

55] ר' נפתלי אהרן וקשטיין, ויתילדו על משפחותם לבית אבותם. לחקר היוחסין בישראל. תוספת לגליון "המודיע" כ"ד בסיון תשס"ח.

56] זלמן שניאור, וילנה, שירים תש"ך, עמ' ר"מ. השיר נכתב בשנת תרע"ז.

57] עיירה יאנושפּול (נקראת גם "איוואנופול") יהודים נזכרים שם כבר בשנת 1569. בשנת 1897 מנתה האוכלוסייה היהודית 1251 תושבים (מתוך 5085 תושבים). The Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust. New York 2001

מכתבו של ר מרדכי אפשטיין

מכתבו של ר' מרדכי אפשטיין מוילנה בעזרת ה' יום ב' לסדר האזינו א' שנת תרס''ד

מכתבו של ר' מרדכי אפשטיין מוילנה בעזרת ה' יום ב' לסדר האזינו א' שנת תרס"ד

 

 מכתבו של ר זלמן - 1

מכתבו של ר' זלמן אורנשטיין מהעיירה יאנושפול. פלך ווֹהְלין בעזרת ה' יום ב' עשרת ימי תשובה תרס''ה

מכתבו של ר' זלמן אורנשטיין מהעיירה יאנושפול. פלך ווֹהְלין בעזרת ה' יום ב' עשרת ימי תשובה תרס"ה

(פורסם ב"ידע עם" כרך לד-לה, תש"ע – 2009)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: