יצחק גנוז

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם, במה לפולקלור יהודי.

  "מסה ושיח" לזאב איבינסקי הוצאה לאור "דרור לנפש" תשע"ו – 2016

יצחק גנוז

המחבר פותח את ספרו בסקירת אירועים היסטוריים בתולדות העמים, ובתוכם נקודות ציוּן של תולדָות ישראל בתהליכי זרימתם ותהפוכותיהם של זרמים אלה, החל מכיבושי האיסלאם במזרח התיכון ונפילת ממלכת הצלבנים (1291) וכיבוש קושטא (1453). ומכאן הפרקים: ההסתערות המונגולית, ההסתערות הנוצרית ומסעי הצלב, גירוש ספרד ועולם האינקוויזיציה, תולדות היהודים באירופה, פרעות, פורענויות, גירושים 1649-1096, ועוד.

מבּחינה היסטוריה נסקרים אירועים מרכזיים של יותר מאלף שנות היסטוריה של "ישראל בעמים", ומדהימה היא הקפיצה הדמוגרפית של העם היהודי מאז גזרות ת"ח ות"ת עד לשואה האיומה ולאחריה. מציין המחבר: סוגיית ישראל בעמים היא מבּחינות רבות סוגיה היסטוריוסופית.

מובא לפנינו ציטוט ממחקרו של ברוך שפינוזה (1677-1632) מאמר "תיאולוגי מדיני": "העובדה שהם (היהודים) החזיקו ומחזיקים מעמד שנים הרבה כל כך מפוזרים וחסרי ממלכה… והם נבדלים לא בלבד במנהגים חיצוניים בהפך מנהגו של שאר העמים, אלא גם באות ברית המילה. אני סבור כי ברית המילה יש לה בנידון השפעה גדולה כל כך עד שאני משוכנע כי היא בלבד תקיים את העם הזה לעולמים". (עמ' 21).

המחבר דן ביסודיות ובכאב את תפיסת הערכים גבורה ומרד ומורכבותם.

"תלמידיו של ברנר שוללי הגלות והעבר היהודי הגלותי, בהתייצבותם בפני המציאות של ההיסטוריה היהודית בכל זוועותיה, התחוללה אצלם הערכה מחודשת של סיפור העמידה של המוני בית ישראל במהלך תולדותם. כשהגיעו לכאן אודים מוצלים מן השואה הם הואשמו ש'הלכו כצאן לטבח', והעמידו אותם לעומת הגיבורים, מורדי הגטאות. כיום אנחנו יודעים שהיה בזה עוול. כי הרי בני אדם ששרדו בגיהינום ולא איבדו צלם אדם, גם הם גיבורים… פולחן גבורה הוא דבר מורכב" (עמ' 43).

בהתרגשות רבה ובלשון עשירה, צלולה וקולחת, דולה זאב איבינסקי ממעמקי זיכרונו דברים על ידידיו שהיו ואינם עוד. אהבה לאנטק, הוא יצחק צוקרמן, ממייסדי הארגון היהודי הלוחם. והיא קשורה למקור נוסף, מקור יניקתם המשותפת: "אהבתנו ל'רחובות הנהר' שבהם גדלנו ולמדנו, ולהמוני בית ישראל שמילאו אותם – אהבת ישראל פשוטה במשמעותה". על המקום והזמן שָׁר המשורר זלמן שניאור, "וילנה סבתי הגדולה, ירושלים של גלות, נחמת עם קדם בצפון" על אנטק, שגילֵם באישיותו ובאומץ לבו ובמסירות נפשו את כל הנעלה והטוב שנשא ממחוזות אלה. כן גם על שלום חולבסקי, חבר נאמן וידיד נפש ממנהיגי המחתרת בגטו ניסביז' ולוחם ביחידת פרטיזנים בעיירות בלארוס. לימים היה סופר וחוקר של תולדות היהודים במרכז אירופה. "היידיש של שלום, הרווּיה בחוויות הילדות והנעורים, היידיש הליטאית הנהדרת, נשמרה בכל יופיה והדרה בכתיבתו. והיא שירה כשלעצמה" (עמ' 151).

כאחד הקורא דברים אלה שבילדותו התהלך ושיחק באותם "רחובות הנהר", אני מרשה לעצמי להוסיף: "סמטאות העץ והאבן".

שם ואז, על גדות ה"לידזייקה" בעירנו לידא, הנחל שר לאחו, אך הסביבה רחשה כבר איבה כלפינו היהודים, עד שהגיעה המפלצת הנאצית והכול נמחק ונבלע בשטף החורבן, החידלון והמוות.

"מסה ושיח" ובהם מאמרים שהם נכס היסטורי וספרותי גם יחד.

מידע

ערך זה פורסם ב-28 בדצמבר 2016 על ידי ב-ביקורות מאת יצחק גנוז, ידע עם, כללי.

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי האתר ולקבל עדכונים על פרסומים חדשים במייל.

יצירת קשר

YGanuz@gmail.com
%d בלוגרים אהבו את זה: