יצחק גנוז

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם, במה לפולקלור יהודי.

  משלוח אוזני המן בפורים – שיר עם והמתייחס

יצחק גנוז

יאַכנע דוואָשע1 פאָרט אין שטאָט2

האַלט זי אין איין פּאַקן.

זי דאַרף אויף פּורים קויפן מעל.

המן טאַשן באַקן.

 

עס גייט אַ רעגן. עס פאַלט אַ שניי,

עס קאַפּעט פון די דעכער.

יאַכנע פירט שוין קאָרן מעל

אין אַ זאַק פול מיט לעכער.

 

נישט קיין מעל, נישט קיין צוקער,

אויך פאַרגעסן קויפן הייוון,

יאַכנע דוואָשעס המן טאַשן

זיצן שוין אין אָיוון.

 

יאַכנע טראָגט שוין שלח מנות

צו דער מומע יענטע,

צוויי צי דריי המן טאַשן,

האַלב צו האַלב פאַרברענטע.

 

 

 

תרגום:

 

יכנה דבושה נוסעת לעיר,

באריזת חפציה עוסקת,

היא צריכה לפורים קמח לקנות

אוזני המן לאפות.

 

שלג יורד, גשם דולף

מהגגות נוטף,

יכנה דבושה קמח שיפון סוחבת

אמתחתהּ כולה מחוררת.

 

לא קמח, לא סוכר,

שכחה שמרים לקנות

אוזני המן של יכנה דבושה

בתנור כבר שקועות.

 

יכנה דבושה משלוח מנות סוחבת

אל דורתה בקרת,

קומץ אוזני המן טריות

חציין חרוכות להבת.

____________________

  1. בסידור "קרבן מנחה" ירושלים תשל"א, ב"פסוקים לשמות אנשים" מופיע השם "יחנא" (גם יוטא, יענטא) וזה לפי הכלל: פסוק המתחיל באות שבּהּ מתחיל שם האישה (גם הגבר), ונגמר באותה אות שבה נגמר שמה. כך גם דבורה, דינה, דאבה, דוואשה.

בסידורים מוקדמים יותר, דפוס רעדעלהיים, שנת תרכ"ח 1868, מופיע רק דינה, דבורה ובהמשך הפסוק שלהן: דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה. (משלי לא, יג).

קריאת אדם בשני שמות, מנהג שלא היה קיים בתקופת המקרא ובתקופת חז"ל עד ימי הביניים המאוחרים.  ואין לכך הסבר או ביטוי ברשימה "פסוקים לשמות" שלפנינו.

  1. "פאָרט אין שטאָט" משמעותה המילולית "נוסעת בעיר" אך בעגה של יהודי ליטא ובלארוס משמעותה "נוסעת לעיר".

כך גם בשיר עם אחר "יענטע פרובנע פאָרט אין אַמעריקע" שמשמעותה ה"נוסעת לאמריקה".

מידע

ערך זה פורסם ב-28 בדצמבר 2016 מאת ב-ידע עם, יידיש, כללי ותויגה ב-.

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי האתר ולקבל עדכונים על פרסומים חדשים במייל.

יצירת קשר

YGanuz@gmail.com
%d בלוגרים אהבו את זה: