יצחק גנוז

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם, במה לפולקלור יהודי.

ביקורת של ד"ר משה גרנות ב"חדשות בן עזר"

מקור המאמר: חדשות בן עזר – גיליון מס' 1396

* * *

משה גרנות, אכסניה לידע – על גיליון 80-79 של "ידע עם – במה לפולקלור יהודי",  תשע"ט 2018, 226 עמ'

את כתב העת "ידע עם" עורך יצחק גנוז הנפלא מ-1976, וכל גיליון שלו שרואה אור הוא ממש חגיגה עבור מי שתרבות ישראל יקרה לו. מדובר באכסניה נדיבה של ידע על מכמניה של התרבות היהודית בתפוצות ובארץ.

קשה להקיף את שפע המאמרים שבגיליון שלפנינו, אבל אשתדל להגיש טעימה:

ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר כתבו על אתרים מוצנעים שבצידי כביש מספר אחת לירושלים  – קבר אימאם עלי, סלע הגדוד, מערת הצדיק ועוד.

הלל וייס, הבקיא מאין כמוהו בכתבי עגנון, מנתח ומשווה את "השיר אשר הושר" וסיפורי "ספר המעשים".

ישראל שיינטוך מספר על יחס משוררי היידיש לציונות ולארץ ישראל. מסתבר ש-26 סופרי יידיש ביקרו בארץ, וחלקם התערו בה. הגיליון גם מכבד את פרופ' שיינטוך באזכור פרס מפעל חיים שזכה בו מטעם הרשות הלאומית לתרבות היידיש, פרס שזכתה בו גם ליאה קניג (תשי"ז). בהמשך מופיע מאמר מעניין שלו על מורשתם של דז'יגאן ושומאכר בשנים 1980-1927.

אגב, בימים אלה מתקיימת סדרת הרצאות בבית התפוצות על תרבות היידיש, וההרצאה הראשונה (23.11.18) עסקה בשני היוצרים הנפלאים האלה.

יצחק גנוז עצמו כותב על "עורי שפת עבר" שחיברה, ערכה והפיקה ד"ר לאה צבעוני. הוא מספר על עלוב חיים בשם מושקה, שאפילו בפורים, החג שבו רצה לשמח את הבריות – הוא נדון לבכי תמרורים.

בלפור חקק סוקר את ספרו של יצחק גרינפלד על יהודי אתיופיה, מוצאם, שפת התפילה שלהם ועוד.

ניצה פרילוך סוקרת את השירה העברית באמריקה בסוף המאה ה-18, תחילת ה-19 (הלקין, בלקין, גינצבורג, בבלי, דוליצקי, גרסון). ניצה פרילוך מביאה גם את קורותיו של סיפור נשכח של שאול טשרניחובסקי "צרות" (בסיום הרשימה מובא הסיפור עצמו).

עודד שי מספר את קורות חייו הקצרים של המוזיאון של יהודי מורביה ושלזיה בניקולסבורג, שנוסד ב-1936, זמו קצר לפני שהמקום נכבש על ידי הנאצים.

דליה חשן מתחקה אחרי משמעות הכינוי "אחר" לאלישע בן אבויה.

מירב גנוז מצביעה על כוונות הקורבנות בתורה ובמשנותיהם של הרמב"ם וריה"ל.

יעל לוין מביאה את המקורות המייחסים למשה רבנו את מזמורי התהילים צ'-ק'.

אברהם אוחיון מסיק משמעות חינוכית מסיפור המרגלים. ברשימה אחרת שלו הוא מתחקה אחרי משמעות חג השבועות בתורה ואצל חז"ל.

נילי בן ארי מראה כיצד הנשים בסיפורי התלמוד התמודדו באמצעות המטבח עם כוחנות הגברים.

רחל ברלב סוקרת את תולדותיו של הסביבון מימי רומא העתיקה, דרך ההימורים במרחב הגרמני, ועד לייהודו לחג החנוכה.

וכן, יש גם סיפור של שמחה סיאני, המתאר את היחס המחפיר שזכו עולי תימן מצד האשכנזים והספרדים מהיישוב הישן בירושלים, וכן – איך אפשר לא? – חטיפת ילדי תימן…

באמת נגעתי רק בקצה הציפורן בשפע שכתב העת בעריכתו של יצחק גנוז  מציע.

משה

מידע

ערך זה פורסם ב-31 בדצמבר 2019 מאת ב-ביקורות, ידע עם ותויגה ב-.

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי האתר ולקבל עדכונים על פרסומים חדשים במייל.

יצירת קשר

YGanuz@gmail.com
%d בלוגרים אהבו את זה: