יצחק גנוז

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם, במה לפולקלור יהודי.

בֶּבֶּלֶה – סיפור-עם יהודי באספקלריה של מאסף סיפורי-עם סובייטי

יצחק גנוז

"בדרכי הסיפורים" – מאסף סיפורים של עמי ברית המועצות הופיע ברוסית בטשקנט בשנת 11987 ולפי דברי העורכת מתפרסם לפי הוצאות קודמות. הוא מכיל כשמונים סיפורים, קשת רחבה המייצגת מגוון של עמים ושבטים המאכלסים את שטחי ברית המועצות לפני התפרקותה, ביניהם סיפור-עם יהודי: "הילד בֶּבֶּלֶה".

העורכת מקדימה דברי הערה קצרים על אוסף זה: "אוסף הסיפורים ילַוֶוה את הקורא בדרכים הנפלאות בעולם הסיפור העממי העתיק והחדש גם יחד, בצורה מרתקת, תוך כדי מָסוֹרת הפולקלור של עמים שונים המבטאות את הנושאים הנצחיים של הטוב, היופי והאהבה."

סיפור זה בשם "בעבעלע" הופיע ביידיש בספרו של י.ל. כהן 'יידישע פאָלקס מעשיות'.2

עם השוואת שני הנוסחים, הנוסח המקורי שביידיש (נוסח א' לצרכנו) עם הנוסח הרוסי-סובייטי (נוסח ב') אנו נתקלים במגמה לפיה שונו קטעים בנוסח ב' או הוצאו בכלל מנוסח הטקסט שלו. כך מתחיל הסיפור בנוסח א':

היה פעם זוג ולא היו להם ילדים. אז נהגו הם ללכת לבית העלמין לבקש מאלוקים שיגמול להם ילד. פעם כשעמדו בבית העלמין ודובבים תפילתם3 נחת מלאך מהשמים ואמר להם: "אלוקים נענה למבוקשכם. אך תגידו מה רצונכם. בֵּן שיהיה בגודל של שעועית או בַּת שבגיל שלוש-עשרה תמיר את דָתָהּ? הם ענו: "שיהיה בֵּן, אפילו בגודל של שעועית."

כעבור שנה נולד להם בן בגודל של שעועית. הוא לא גדל עוד. לפיכך קראו לו כולם: בֶּבֶּלֶה (שעועית).4

הסיטואציה היא אחרת בנוסח ב':

פעם האב הזקן הלך לעבודה ואשתו הזקנה נשארה בבית להכין ארוחה. היא החלה לברר שעועית בשביל מרק. לקחה שעועית אחת ואמרה: "אח, אילו היה לנו ילד אפילו קטן כמו השעועית הזאת." עוד לא הספיקה הזקנה לסיים דבריה ולשעועית צמחו פתאום רגליים, ידיים, ראש, והיא אמרה בקול דקיק:

אני הילד בֶּבֶּלֶה ואהיה בן שלך…5

הנוסחה היידית מודעת למנהג של תפילת בקשה על קברי אבות שבכוחה להיענות לבקשתם. אך השלטון הסובייטי דוחה בתוקף כל סממן של דת ואמונה ורושמי הפולקלור פועלים לפי צו השלטון ומשנים את החומר הנחקר בהתאם לכך.

תופעה מעניינת בתחילת הסיפור המקורי ביידיש: הזקנה החושקת בילד מעדיפה בן קטן כשעועית מאשר בת בריאה ונורמלית שתמיר את דתה. מוטיב לא מוּכּר וזר בפולקלוריסטיקה הרוסית. המתרגם והעורכת מתעלמים ממנו. הלך המחשבה היהודי חרד ונסוג מעצם הרעיון של המרת הדת. הרתיעה מצעד כזה והאיבה לו עמדו במבחן במהלך תולדות האומה.

פעם האם (בנוסח ב' – הזקנה) "אָפּ געקאָכט אָנביַיסן", – בישלה ארוחה לבעלה. נתנה את הסיר לבֶּבֶּלֶה שייקח אותו אל אביו בשוק. הילד רץ בדרכו ברצון רב. תוך כדי ריצתו ברחוב הוא נפגש עם עני זקן (אַן אַלטער בעטלער). אומר לו הלה: "כבר שלושה ימים לא אכלתי. "אין מייַן מויל קיין ביסן ניט געבאַפט" (אל פי לא נכנס אף "ביס" אחד).

בֶּבֶּלֶה מושיט לו את הארוחה של אבא. העני הרעב מודה לו: "אַ געזונט אין דיַינע ביינדעלעך. א ברכה און הצלחה אויף דיין קעפּעלע, וואָס פאַר אַ גוטער יינגעלע דו בינסט". (בריאות לעצמותיך, ברכה והצלחה לראשך). התרגום הרוסי מתעלם מהברכה הציורית הזאת.

"האָט אים דער בעטלער אָנגעדאַנקט אַ פולע היטל". העני הזקן הודה לו בברכות כובע מלא. תמונה מההוויי הרחוק של העיירה. האביון שומר את רכושו בקיפולי הכובע שעל ראשו.

בדרכו חזרה הביתה לקחת מנת אוכל אחרת בשביל אביו פוגש בבלה "א שיַיקע גנבים" (כנופיית גנבים). בנוסח ב' – שבעה גנבים.

הרפתקאות שונות ומשונות קורות לבֶּבֶּלֶה. הם מכריחים אותו להצטרף אליהם כחבר הכנופיה. בגודלו הפיסי הם ראו יתרון לניצולו. בעברם ליד רפת נעולה חומק בֶּבֶּלֶה מידיהם, חודר בעד חור המנעול ומסתתר בפנים בתוך ארגז מלא סלק. הפרה שעמדה בסמוך בלעה אותו ביחד עם סלק. כשהילד נוכח לדעת שבבטן הפרה חשוך ואין לו כל אפשרות לצאת הוא התחיל לכעוס ולקלל את הפרה. "אַ כאָלערע אויף דיר", "אַ ניכפּע זאָל דיר כאַפּן", שמחלת הנפילה תתפוס אותך.

המשרתת שבאה לחלוב את הפרה נבהלה ורצה לבעלת הבית: ניט טויט, ניט לעבעדיק (לא מתה ולא חיה): "הפרה מקללת, אני מפחדת". עונה בעלת הבית: "מעולם לא שמעתי שפּרה מקללת. ואם את מפחדת, תקראי קריאת שמע".

קטע זה הנמצא בנוסח א' נעדר מנוסח ב'. פרשת "שמע" יש בה קידוש שמו של האל היחיד והמיוחד ומסירת נפש ואהבה ודבֵקות. המקובלים תיקנו "קריאת שמע על המיטה" המורכבת מקטעים מן הזוהר, צירופים וכוונות. באמונה העממית, סגולה להינצל מכל מחלות רעות ומזיקין.6

בסופו של דבר נוכחת האשה שכּן הדבר, והיא רצה לרב לשאול בעצתו. הרב ציווה לשחוט את הפרה. בנוסח ב' – הרב הולך לבד לבדוק את התופעה.

קראו לשוחט. כשהתחיל לחתוך את הבטן נשמע קול מבפנים: אל תחתוך בבטן. תחתוך מהצד. כך עשה השוחט. הוציא את המעיים וזרק אותם לרחוב.

הזדמן למקום הזקן העני. ראה את המעיים וחשב: גאָט האָט מיר צוגעשיקט אַ כשרע מציאה7 (אקח את המעיים ואעשה מהם ארוחה טעימה).

כאן מתרחשת פגישה נוספת של העני עם בֶּבֶּלֶה. האיש שומע מהילד את סיפור המעשה ומגיב: "טֶה… טֶה… טֶה. וואָס אויף דער וועלט קען זיך אלץ פאַרלויפן" (בעולם הכול יכול לקרות). הוא מחזיר את הילד אל הוריו הזקנים. הנוסחה הרוסית יודעת לסיים: הם שמחו מאוד. הושיבו את העני לשולחן והאכילו אותו לשובע. כולם שמחו שהעניין נגמר בכי טוב.

י.ל. כהן מסיים את הסיפור בחרוז הנפוץ בין ילדים:

אַ הון מיט אַ האָן

די מעשה הייבט זיך אָן,

אַ קאַץ מיט אַ מויז

די מעשה לאָזט זיך אויס!

בעברית: תרנגולת – הסיפור נגול. החתול והעכבר – הסיפור נגמר.8

 

הערות:

  ערך א. גורבונוס. הוצאת "יוש גברדיה" אוזבקיסטאן 1987.

2. י.ל. כהן. יידישע פאָלקס מעשיות. פאַרלאַג יידישע פאָלקלאָר ביבלאָטעק. ניו יארק. וילנע 1931 באַנד 1.

ראה התייחסות לגרסת הסיפור אצל י.ל. כהן: Haim Shwarzbaum, Studies in Jewish and World Folklore, 1968, p. 90

3. תפילות לאישה עקרה בקברי צדיקים לזַכּוֹתהּ בבנים מופיעות בסידורי תחינה. ראה עליזה לביא, תפילת נשים. פסיפס נשי של תפילות וסיפורים. כן ראה "תפילות על בית עלמין" עם תרגום יידי. הוצאת "סיני". ת"א תשי"ח, 128.

מנהג יהודי נפוץ הוא ללכת לקברי צדיקים ולהתפלל שם. בסידורי תפילה קיימות תפילות שבהן פונה המתפלל אל שוכני עפר למען ימליצו טוב בעדו.

ציבור גדול נוהג לעלות לקברי צדיקים על מנת לקבל גמול מוחשי – רפואה ומזור, שידוך והצלחה בעסקים ועוד. ראה מאמרו של הרב ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין, "עליה לקבר לתפלה שם – דרישה אל המת?" תחומין, קובץ הלכתי, כרך כ', עמ' 196-188.

4. "בּעבּעלע", קטן כמו בֶּבֶּלֶה. קליין ווי א בּעבּעלע. ביטוי מעוגן בידיש. ראה: מרים שמולעוויטש האָפמאַן. "טאָליע" פאָרווערטס, ניו-יורק, אוגוסט 22, 2008. וגם אוקטובר 31.

5. סיפורי-עם על הולדת תינוק בדרך על-טבעית שגודלו כבוהן ידוע בפולקלור הבינלאומי: 1) Stitch Thompson, The Types of the Folktale Motif F535.1; 2) Hans Jörg Uther, Tales of the Supernatural. The Types of Folktales. Helsinki 2004, pp. 374-375.

סיפורי ילדים בעברית הופיעו בין היתר: א. אגדות הנס כריסטיאן אנדרסן. תרגום ועיבוד: עפרה גלמן-דשא. דני ספרים בע"מ 1999, עמ' 53. הסיפור: אצבעונית: "פנתה האשה אל הַפֵיָה הטובה שביער. היא נתנה לה גרגיר מיוחד במינו. זִרעִי אותו בתוך עציץ ובקרוב תתגשם משאלך".

ב. נוסח עברי: בינה אופק. עופרים הוצאה לאור. עמ' 197: "הלכה האשה לשאול בעצתה של מכשפה זקנה. היא נתנה לאשה גרגיר קטן ואמרה לה לשתול אותו בעציץ".

ג. עיבדה ניקולה בקסטר. נוסח עברי תלמה אליגון רוז. הוצאת כינרת 2001, עמ' 16: היא הלכה לבקש עצה מאישה זקנה וחכמה והיא יעצה לה: הנה לך גרגיר שעורה. זִרעִי אותו בעציץ. זה לא גרגיר רגיל.

6. ר' נתן נטע האנובר. ספר שערי ציון. שער ה' פראג תכ"ב.

7. קנייה זולה (שפּאָט ביליג) פתגם יידי: דאָס גאַנצע וועלט גייט אַוועק אויף מציאות. (כל הכסף הולך על מציאות).

8. נוסח הנפוץ בין ילדים באזור בילַרוס (הזכור לי מתקופת ילדותי):

אַ שטעקעלע אַריַין, אַ שטעקעלע אַרויס.

די מעשה איז אויס!

בעברית: מקלון נכנס,

מקלון יצא

הסיפור מוצא.

0פורסם ב"ידע עם", כרך לד-לה, תש"ע – 2009)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי האתר ולקבל עדכונים על פרסומים חדשים במייל.

יצירת קשר

YGanuz@gmail.com
%d בלוגרים אהבו את זה: